השליטה על מקורות המים

עמיהוד ישראלי אין חולק על כך . שלמדינת ישראל כתחומי "הקו הירוק" משאבי מים מועטים . בשנותיה הראשונות שררה דעה אופטימית ( לא מבוססת . ( שמקורות המיס בפועל יספיקו לכל השטחים ראויי ההשקאה . אולם כבר בפרוס שנות ה 50 התגלתה המלחה ניכרת של מי התהום ברצועת השרון עקב אומדן מוטעה של פוטנציאל המים התחתיים ברצועה זו . כך , איפוא , הפך חקר פוטנציאל המים של ישראל לנושא רב חשיבות . חישוב הפוטנציאל מתבסס על , "המילוי החוזר הטבעי" היינו על כמויות המים המתחדשות מידי כל שנה . כתוצאה מירידת המשקעים , ובהערכת זמינות ניצולם אם ממעיינות ונחלים ואם מקידוחים . יש לקחת בחשבון שכ 60 % > ממי המטר מתאדים . היתרה מחלחלת או זורמת לים בנגר עלי . טיב המיסלע קובע את שיעור החלחול והנגר העילי . כערך ממוצע מקובל להניח שמי השטפונות העיליים מהווים כ 5 . 5 % מהגשמים . הפוטנציאל השנתי של ישראל בתחומי "הקו הירוק" נע איפוא , בין 1 , 350 מיליון מע"ק לבין 1 , 500 מיליון מע"ק לשנה . אולם בחישובים אלה מביאים כחשבון 250 — 200 מיליון מע"ק נוספים , שניתן להשיגם אם על ידי איגור שטפונות ואם על ידי שימוש חוזר במים שנועדו לצריכה עיר...  אל הספר