תמורות במתחמי הגלעין של כפרי המיעוטים בבקעת בית־כרם

עמיהוד ישראלי ירידת חקלאות בעל בכפרי הגליל חוללה תמורות מהותיות כענפי התעסוקה , והגבירה את מגמות העבודה מחוץ לכפרי המגורים עקב אפשרויות תעסוקה מוגבלות בכפרים עצמם גם במצבי תעסוקה מלאה בקנה מידה ארצי . אולם תמורות אלה לא חוללו תנועות הגירה חוצה . אדרבא , הזיקה הכפרית ויציבות המגורים איפיינו את תושבי הכפרים בגליל , בדומה לרוב תושבי מגזר המיעוטים בישראל . לפי נתוני מיפקד 69 % — 1961 מהמועסקים מחוץ לישוביהם התגוררו בכפרי המיעוטים . בין השנים 1961-1956 התנהלה "תנועה מצומצמת" להעתקת המגורים . 75 ° / 0 מאוכלוםית המיעוטים כישראל לא החליפו את כפרי מגוריהם ו 21 ° / 0 טרם נולדו . לפיכך , רק כ 3 0 / 0-4 0 / 0 בלבד העתיקו את מגוריהם בתקופה הנ"ל . 0 מגמת יציבות המגורים של הכפריים כגליל לא השתנתה גם בשנות ה : 60 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , שלוקטו ע"י מתכנני המיתאר ל 27 ישובי מיעוטים בגליל המרכזי , ( 2 הרי ששיעורי העזיבה בשנת 1965 / 6 בישובים אלה הגיעו ל 0 . 4 ° / 0 בלכד . בשנת 1966 / 7 ירדו שיעורי העזיבה ב 27 ישובי המיעוטים כגליל המרכזי ל- , 0 . 3 ° / ואילו כשנת 1967 / 8 נרשמו שיעורי...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל