לובה חרל"פ יחסו של רבי אברהם אבן־עזרא ללשון חכמים בחינה משלושה היבטים

לפרופ שרביט מאבות ( גם : מסכת ) החכמים ( גם : לשון ) בעל שם ורב פעלים בהוקרה ובברכה מקובל לראות את רבי אברהם אבךעזרא ( להלן : ראב"ע ) כמאסף של אסכולת הדקדוק האנדלוסית . כפי העולה מקורות חייו , הוא למד את דקדוק הלשון העברית מרבותיו חכמי אנדלוסיה בשנות שהותו במרכזי התרבות שם ( בקורדובה , בלוסינה ובגרנדה ) במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה , עד שנמלט מאימת הפולשים המואחידים לצפון אפריקה , ומשם לרומא , שאליה הגיע בשנת . 1140 משנה זו ועד מותו ( ב , 1164 כמשוער ) הוא סבב בארצות אירופה הנוצרית : במרכז איטליה ( מרומא עבר ללוקא ) ובצפונה ( במנטובה , בוורונה , ( בדרום צרפת ( למשל בבךךש , ( 1148-1147 ובצפונה ( כנראה בעיר רואן , בירת חבל נורמנדיה '( ובאנגליה . בשנות נדודיו אלה כתב ראב"ע את מרבית יצירותיו , ובין השאר את חיבורי הדקדוק שלו — מאזני לשון הקדש , יסוד דקדוק , 3 2 צחות ושפה ברורה , את תרגומיו לעברית לספרי יהודה , 'חיוג את פירושיו למקרא וחלק משיריו . מהלך חייו זה והעובדה שכתב בעברית את אשר כתבו ויצרו לפניו בעיקר בערבית , קבעוהו לדורות כנשא התרבות האנדלוסית לאירופה הנוצרית . אף כי גם חידש ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן