חיבור זה , המוגש לסינט של האוניברסיטה העברית לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה , כוונתו לתאר את דרכי הצירוף השמני בלשון העברית הכתובה של דורותינו . תחילתו של החיבור בנסיון לתאר כיצד משתקף פרק זה בלשון הפרוזה של ביאליק בלבד , ולא בלשון הספרותית העברית בכלל . אולם בתוך מהלך העבודה הוברר יותר ויותר כי לשם תיאור התחביר והסגנון של סופר אחד בתחום הצירוף השמני , יש לפתור תחילה את בעיות הצירוף השמני בלשון בכלל . לכאורה יש בכך הרחבת הנושא ו במקום תיאור דרכי לשונו של סופר אחד יבוא תיאור דרכי הלשון של סופרים רבים . בייחוד שאת המושג "סופר" ו '' ספרות '' פירשתי בפירוש רחב ככל האפשר : כל מה שהופיע בדפוס נראה בעיני ראוי להיכלל כאן , ובצידן של דוגמות מביאליק הבאתי דוגמות אחרות לא רק משל דבורה בארון או יהודית הנדל , אלא גם משל אפרים קישון או . "ו'פוצ" ואף מן העתונות לא הידרתי הנאה : הצבי והחבצלת , מולד וקשת ואף הארץ וידיעות אחרונות - בכולם מצאתי דוגמות ראויות לעיון . כן השתמשתי בכל מקום שחשתי צורך בכך בדוגמות שכבר הובאו בתוך ספרי לימוד ומחקר לתחביר , וכשנתבקש הדבר מתוך העניין התרתי לעצמי להביא גס דוגמות...
אל הספר