צבי אילן המסורות המתייחסות לקברי צדיקים ומיקומם ידועות ממספר רב של רשימות ותעודות , שהועלו על הכתב במשך מאות בשנים . ממסורות אלו אנו למרים על קיומם של קברי הצדיקים שהיו פזורים בא"י , ועל התפקיד שהם מילאו בחיי היהודים , שעלו אליהם לרגל , כדי להסתופף סביבם , להתפלל ולנדור נדרים . רבים מקברי הקדושים והאישים מימי המקרא , המשנה והתלמוד , מצוים לפי המסורת בגליל ובצפון הארץ . מסורות אלו קשורות במרה רבה להעתקת מרכז הכובד של הישוב היהודי לצפון הארץ לאחר מלחמות החורבן ובר-כובבא ונוחות הגישה לעולי הרגל . ברשימות הקברים שבספרות המסעות נזכר עד כה הר תבור בקשר למסורת קברים במקור שפורסם רק פעם אחת . זאת בחיבורו של יעקב בן נתנאל אשר כתב במחצית השניה של המאה הי"ב , כי אחיה השילוני קבור , "תור"ב שהוא השם הערבי המקובל להר תבור ( ג י בל א-טור . ( שוב אין התייחסות למסורת זו במקורות המאוחרים יותר . לאחרונה , במסגרת מחקר מקיף על השתלשלות זיהוי קברי הצדיקים , איתרתי כתב-יד עתיק בו נזכר הר תבור , בהקשר מעניין ומפתיע . במקום המצוי במדור הגניזה הקהירית בספרית אוניברסיטת קמבריג' , ( 1 ) שיש לחארכו לשנת 1335 בקרוב...
אל הספר