סירן קירקגור י , שלן בעומקה של המחשבה הנוצרית ודרשה ומיצה אותה כמין תפקיד מופלא ליחיד 'הנוצרי' " לא הגיע לכך אלא בכוח הקטיגוריה של 'היחיד' שבאה עליו , והוא עיבדה ותיקנה על טהרת טהרתה . ברם לא עלה הדבר בידו אלא בכוח בדידותו הגמורה . ואין אתה עומד על טיב 'היחיד' שלו אלא אם כן עמדת על טיב בדידותו שלו . בדידות זו שונה בכולה מבדידותם של חכמי הנוצרים שקדמוהו , שמן הראוי שייקראו בשמותיהם עמו' כגון אוגוסטינוס או פאסקאל . אין זה מקרה בלבד , שלימינו של אוגוסטינוס עמדה אם ובצדו של פאסקאל עמדה אחות , שהיו מקיימות את היחס והקשר השורשי של אלה אל העולם , כפי שעשויה לשמש בכך רק אשה שליחת האיתנים , שליחת הטבעים , ואילו מאורע החיים המרכזי של קירקגור ועיקר גיבוש מחשבתו פרישתו מרגינה אולסן היתד ' , בחינת פרישה מן האשד . ופרישה מן העולם . ואף אין להשוות את בדי 1 סירן אאבי קירקגור , ( 1855—1813 ) הוגה בפילוסופיית הדת מדאניה , הוא המייסד בעיקרו של הפילוסו 5 יה הקיימותית . לא תוכן המחשבה ולא מהלך ההרגשות הם עיקר בחיים אלא ע מידתו של ה'יחיד' לפני אלוהים פנים אל פנים . מכאן מתחייב הפאראדיכס שבמשתיתם של החיים ,...
אל הספר