סוגיה שלישית: עמידה בניסיון

שיחה ? ם הםתנגד הריני מקווה' שרמיזות אלו ימצאו שגי סוגים של קוראים . סוג של ידידים' היודעים את המציאות שאני מרמז עליה , שהייתי רוצה להצביע עליה באצבע עד כמה שכוחה מגיע , וסוג של יריבים או מתנגדים , הכופרים במציאות זו ולפיכך לוחמים בי המרמז עליה כעל מציאות וסבורים שמתעתע אני בזה ; כלומר ו המתייחסים למד , שאני אומר כאן בכובד ראש כמוני , הכותב לאחר צפייה מרובה את המוטל עלי לכתוב—המתייחסים בכובד ראש אלא שיחסם שלילי הוא . ואילו אנשי פולמוסי שאינם מבקשים אלא להשיא אותי למסכת האידיאולוגיה ולפנות לי מקום בה—הללו מוטב שלא יבואו משיבואו . למותר הוא לומר כאן דבר לידיד . הולם השעה של התמותה המשותפת ושל הדרך המשותפת הולם באוזניו ובאוזני שלי , כאילו נזדמנו לפונדק אחד וידענו זה את זה . ואילו למתנגד—לא די לומר לו כאן במקום הזה , אל מה אני מפנה אותו 1 אל הנסתרות של חייו האישיים , אל רזו שלו , וכן , ששעה שיפסע על הסף שהיה זהיר זהירות יתרה מלפסוע עליו , יגלה את שהוא כופר בו . לא די בכך . איני רשאי לדחות בקנה את קושיתו החמורה , מצווה אני להידרש אליה כל מקום שהיא נשאלת , ואיך שהיא נשאלת , ומצווה אני להשיב ...  אל הספר
מוסד ביאליק