ד. התקופה הממלכתית: 1948 עד אמצע/סוף שנות ה־70

. 1 רקע כללי המעבר החד מתקופת היישוב , שאופיינה במערך סקטוריאלי , לעידן של מדינה עצמאית וריבונית , היה כרוך בהתאמה של המסגרות והמוסדות השונים למצב החדש . זו באופן טבעי לא יכלה להעשות בין יום , וחלקים רבים של המערכות הסקטוריאליות המשיכו להתקיים שנים ארוכות , ולמעשה חלקם מתקיים עד עצם היום הזה . הורוביץ וליסק ( 1977 ) מציינים שתכונות חשובות של המערכת הפוליטית מתקופת היישוב , המשיכו להתקיים ולהשפיע על מערכת זו לאחר : 1948 ריבוי מפלגות ; רב ממדיות בתפקידי המפלגות הפוליטיות - כלכלה , תרבות , שירותים סוציאליים ; הגופים הפוליטיים כמרכזי משנה ; מבנה קואליציוני ; עקרון המפתח המפלגתי ; מסורת של סובלנות פוליטית ( שם : 274 . ( 275 לענייננו חשובה בעיקר התכונה השנייה , של מעורבות המפלגות הפוליטיות בהספקת שירותים . המחברים מוסיפים , שגם לאחר הקמת המדינה היתה למפלגות נטייה לקיים מסגרות נפרדות לטיפול בבעיות שיכון , סעד וכוי , אבל זו הלכה ונחלשה בהדרגה עם ירידת כוחן ( ליסק , . ( 130 : 1998 אקצין מגדיר את המדינה בתקופה זו כ"מדינת ; "מפלגה את התלות של הפרט במפלגה הוא מציג כדלקמן אדם-. יכול להיות מנוי על...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד