פרויד טוען שלא מעט מן הבדיחות הן מגמתיות ( מכילות כוונות מסוימות . ( הוא מחלק את הבדיחות המגמתיות לארבע קבוצות : בדיחות מיניות , בדיחות ציניות ( ביקורתיות , מגרפות , ( בדיחות אגרסיביות וקבוצה רביעית קטנה יותר , בדיחות 9 סקפטיות ( סותרות את הגיון החשיבה הטבעי . ( בכל הקבוצות יש מרכיב תוקפני אם זה כלפי אדם , קבוצה או נושא ואם זה בניגוד לכללי חשיבה הגיוניים . הבדיחות התוקפניות מבוססות בדרך כלל על סטראוטיפים . לכל אחד מאתנו יש מאגר טיפוסים סטראוטיפיים . טיפוס סטראוטיפי נתפס כמי שיש לו תכונת אופי שחורגת מן הנורמה . האדם המספר , או המאזין לבדיחה , משווה את עצמו לטיפוס הסטראוטיפי כדי לומר "לעומת התכונה החריגה שלו , אני בסדר . "גמור בכל סטראוטיפ שכזה יש בעיני הצוחק תכונה אנושית נחותה יותר כגון : טיפש , קמצן , קנאי , חמדן , שקרן , תאוותן . מגוון הבדיחות בפונקציה התוקפנית מקיף את כל תחומי החיים : חברה , פוליטיקה , עבודה , חברים , שכנות ועוד . הבדיחות התוקפניות באות למלא את הצורך של האדם לפרוק אגרסיה וגם לתקוף באופן הומוריסטי את הצד האחר , אם יש כזה . במובן הזה הבדיחות הללו משמשות אמצעי ביקורת כל...
אל הספר