אחת התאוריות הרווחות בקרב חוקרים רבים היא שכדי שייווצר הומור , עליו לבוא בהפתעה . סולינייה ( Sauiinier ) טוען שעוצמת ההפתעה הכרחית כדי שייווצר הקומי . הצחוק מתבסס לדעתו על הלא צפוי . אובואה מדגיש את הריכוז ואת הראשוניות שבהפתעה . "הצחוק הקומי הנו מרוכז במיוחד . הקומי נקלט באופן מפתיע ובפעם . "הראשונה גם מלינה ( Meiinand ) מוצא שהצחוק בנוי מפעולה שנראית לנו מפתיעה . ליפס ( Lipps ) טוען שהבדיחה אומרת את דברה במעט מאוד מילים . במילים אשר בהתאם לחשיבה הרגילה ולהיגיון הרגיל אינן מספיקות . ליפס מעלה את האפשרות שמוטיב הקיצור הוא חלק מן המכניזם הקומי של הבדיחה . וושברן ( Washbum ) מדווחת , בעקבות מחקר שערכה , שתינוקות בשבוע העשרים וארבעה לחייהם פרצו בצחוק כאשר נגלתה 5 נ בפניהם פתאום מתחת לשולחן ואמרה . "בו" שפירו , ( Chapiro ) בדומה לליפס ופרויד , טוען שהקיצור הוא היסוד של הקומי . האבסורד , אומר המחבר , נקלט בשדה הראלי על ידי אפקט של הפתעה . וחשוב שהוא יופיע עם איזושהי מהירות . כך לביקורת של הצנזורה הלוגית לא יהיה זמן לפעול ולבדוק אותו . דרווין ( Darwin ) טוען שלצד הדגדוג הפיזי , קיים גם הדגדו...
אל הספר