ניתן לשאוב ביקורת על הטענה שהאמנה החברתית היא רק פיקציה מתוך תורת חוזה היחס . האמנה החברתית היא הסכם , חוזה אשר ביצועו "כרוך ביצירת מערכת יחסים נמשכת וקרובה בין ' ' ' . "הצדדים "חוזי יחס" הם חוזים ארוכי טווח ורבי משתתפים , והם "עומדים אל מול החוזים ה'חד פעמיים , "' שעליהם בנויים דיני החוזים הקלאסיים . החוזה החד פעמי הוא " התחייבות ליטול חלק בחליפין הדדים מדודים . מאפיינו העיקרי הוא היעדר יחסים כלשהם בין הצדדים , להוציא חליפין פשוטים של טובין . חוזי היחסים , לעומת זאת , אינו מהווה חליפין פשוטים של טובין בעסקה בודדת , אלא מערכת שלמה של יחסים בין . "הצדדים המלומדים שפיתחו את תורת חוזה היחס כופרים בכוחם של דיני החוזים הקלאסיים לתאר , להסביר או להסדיר את התנהגותם של הצדדים במערכות הסכמיות בכלל ובחוזים ארוכי טווח בפרט ' " . גם הקשרים שבין האזרחים במרינה ובינם לבין השלטון , כפי שהם גלומים באמנה החברתית , ניתנים לתיאור כחוזה יחס : "יחסים אלו אינם מוגבלים למישור הממוני והעסקי , 698 אלא מתנהלים במישורים נוספים : חברתיים , אישיים . "ועוד כמו כן , חובות הצדדים אינן עוברות גיבוש סופי בשלב כריתת החו...
אל הספר