ב. האמנה החברתית — התממשות במשפט הציבורי ובפסיקת בית המשפט העליון

657 פרשת קונטרם , אשר עסקה בעיקרה בשאלה אם הפרט חב חובת הגינות כלפי הרשות המינהלית , הזכירה לכול כי קיים קשר הדוק בין האמנה החברתית למשפט הציבורי . השופט זמיר התעמק בחובת ההגינות ההדדית השוררת בין הרשות המינהלית והפרט . חובת ההגינות , וודאי זו של הרשות כלפי הפרט , היא מעיקרי המשפט הציבורי . 65 " למעשה 659 מחובת בסיס זאת נגזרים כללים חשובים אחרים של המשפט הציבורי . נוסף לכך , לדעת השופט זמיר , החובה ההדדית להגינות צומחת מן האמנה החברתית . ובלשונו : לדעתי , כנגד חובת ההגינות של הרשות , נדרשת חובת הגינות של האזרח . לדרישה זאת יש שורשים עמוקים : היא צומחת מן האמנה החברתית שביסוד המרינה . לפי אמנה זאת , כמשמעותה במדינה דמוקרטית , הרשות והאזרח אינם עומרים זה מול זה , משני הצדדים של מתרס , אלא הם , זה לצד זה , שותפים במרינה ו ... ן השלטון ( לטעמי ראוי לומר : המינהל הציבורי ) מחויב לשרת את הציבור : להבטיח שלום וסדר , לספק שירותים חיוניים , להגן על הכבוד והחירות של כל אזרח , לעשות צדק חברתי . אך המינהל הציבורי , שאין לו משל עצמו ולא כלום , אינו יכול לתת דבר לציבור אלא במידה שהוא מקבל מן הציבור ...  אל הספר
רמות