אין השאלה כאן . כיצד על המצפון להיות מודרך ? ( כי זה אינו רוצה בשום מדריך ; די שיש מצפון , ( אלא כיצד זה יכול הוא עצמו לשמש קו מדריך בהכרעות המוסריות המביכות ביותר . — מצפון הוא תודעה שהיא לעצמה חובה . אך כיצד אפשר לנו לחשוב כזאת ; הרי תודעת כל הדימויים שלנו נראית לנו בהכרח , בבקשנו גם כן שהיא נובעת מדמיונו של מכונן הדת , כאילו הוא שיחזר וחידש בעולם את המושג אחדות אלוהים וטבעו העל חושני , דבר שהיה בו כמובן משום עידון של עמו על ידי שחרורו מפולחן צלמים ° והאנארכיה של ריבוי אלילים , אילו יכול היה לייחס לעצמו בדין את הזכות הזאת . — מה שנוגע לתכונה המאפיינת את הסוג השלישי של חברותה דתית , שביסודה מונחת ענווה שלא הובנה כראוי , כי אז הנמכת ההתייהדות שבהחשבת ערך עצמו המוסרי על ידי שיווי הקדושה של החוק לנגדו , אין לה להביא לידי ביזוי עצמו , אלא , אדרבה , לידי חרץ רצון להתקרב יותר ויותר , בהתאם לכושרה נאצלה זו שבתוכנו אל ההתאמה לחוק הזה : במקום זאת טידה טובה , שבעצם עיקרה הוא אומץ רוח , נעשתה שם שכבר הוא חשוד על יוהרה והודח לתוך האלילות , ולעומתו נשתבחה בקשת חסד מתרפסת rn הצביעות הצדקנית ( bigot...
אל הספר