פרק שני הדת הנוצרית כדת מלומדה

ככל שדת מרצה כהכרחיים משפטי אמונה שאין להכירם ככאלה על ידי התבונה , אך עם זה יש למוסרם לכל בני האדם לכל הזמנים העתידיים ללא סילוף ( כפי תוכנם המהותי , ( הרי יש ( אם אין מבקשים להניח נס רצוף של התגלות ) להשקיף עליה כעל נכס קדוש שהופקד לשמירה ביד מלומדים . כי אף על פי שב ת ח י ל ה כשהיא מלווה פלאים ומעשים עשויה היא להיכנס ללבבות אף במה שאינו מוצא אישורו בתבונה , בכל זאת אפילו סיפור 25 הפלאים האלה , יחד עם הלימודים שצריכים היו לאישור על ידי מלומדים , ב ה מ ש ד הזמן יהיו זקוקים להוראה של תיעוד בראשיתי כתוב ובלתי משתנה בשביל הדורות הבאים . קבלת עקרונות של דת נקראת בייחוד אמונה . ( fides sacra ) נהיה חייבים אפוא להשקיף על האמונה הנוצרית מצד אחד כעל אמונת תבונה טהורה , ומצד אחר כעל א מ ו נ ת ה ת ג ל ו ת . ( fides statutaria ) על הראשונה אפשר להשקיף אפוא כעל אמונה המתקבלת מתוך חירות על ידי כל ארם , ( fides elicita ) ועל השנייה כעל אמונה מצווה by . ( fides imperata ) הלשע השוכן בלב האדם , ושאין איש נקי ממנו r על אי האפשרות שיוכל אדם לעולם לראות את עצמו על ידי אורח חייו צדיק לפני אלוהים , וי...  אל הספר