IV האידיאה של עם-אלוהים (בהסדר אנושי) אין לממשה אלא בצורה של כנסיה

האידיאה הנשגבה , שלעולם אין להשיגה במלואה , של קהיליה מוסרית מתגמדת מאוד בידי בני אדמ , היינו לידי מוסד שעל כל פנים יכול הוא לייצג רק את הצורה של זו בטהרתח , אך באשר לאמצעים לכינונה של כוליות שלימה כזאת בתנאי הטבע החושני של בני האדם מוגבלת היא מאוד . אך כיצד אפשר לצפות לכד , שמעץ עקום זד . יוקצע משהו ישר בשלימות ? כינונו של עם אלוהים מוסרי הוא איפוא מפעל שמימושו אין לצפות מבני אדם , אלא רק מאלוהים עצמו . אך בכל זאת לא הותר משום כך לאדם לא להיות פעיל בעניין זה ולהניח להשגחה לשלוט , כאילו רשאי כל אחד לדאוג רק לעניינו המוסרי הפרטי , ואילו את כלל עניינו של המין האנושי ( לפי יעודו המוסרי ) ימסור ביד חוכמה גבוהה יותד . אדרבה , חייב הוא לנהוג כאילו הכול תלוי בו , ורק בתנאי זד . יכול הוא לקוות שחוממה גבוהה יותר תניח שמאמצו רווי רחשי לב טובים יבשיל את שלימותו . משאלתם של כל בעלי רחשי הלב הטובים 18 היא אפוא : 'תבוא מלכותך , ייעשה רצונך כמו בשמים כן גם בארץ' . אולם מה הם צריכים להתקין כדי שזו תבואם ? קהיליה מוסרית תחת חקיקה מוסרית אלוהית היא כנסיה , ועד כמה שאין היא מושא של ניסיון אפשרי , כנסיה...  אל הספר