כבודו' , בו 'אוהב אלוהים את העולם' 20 ורק בו ועל ידי קבלת רחשי לבו יכולים אנו לקוות להיות 'בנים ? " 'לאלוהים וכיו"ב . להתעלות לאידיאל זה של השליטות המוסרית , ז"א אל דיוקן אב 22 של רחשי הלב המוסריים במלוא זכותם , הרי זו חובת אדם כללית , וגם עצם האידיאה הזאת המוצבת לפנינו על ידי התבונה , לשם השאיפה אליה , עשויה לתת לנו כוח . ואולם דווקא משום כך שאין אנו מחולליה של זו אלא היא תפסה מקום באדם , בלי שאנו משיגים כיצד הטבע האנושי יכול היה להיעשות בר קליטה 23 לגביה , אפשר להיטיב ולומר : שאותו דיוקן אב ירד אלינו מן השמיים , שהאנושות קיבלתהו ( שהרי מן הנמנע הוא באותה מידה לדמות לעצמנו , כיצד אדם מרושע מטבעו מסלק מתוך עצמו את הרשע ומעלה את עצמו לאידיאל של קדושה , במקום שזו האחרונה תקבל את האנושות ( שלעצמה אינה מרושעת ) ומורידה את עצמה אליה . ( אותה התאחדות עמנו אפשר להשקיף עליה כעל מצב של ירידת בן האלוהים , כאשר אנו מדמים לעצמנו אותו אדם שרחשי לבו אלוהיים כדיוקן אב בשבילנו , כיצד הוא , שהוא אמנם עצמו קדוש ובאשר הוא כזה אינו אנוס לשאת בייסורים , מקבלם בכל זאת עליו במידה שאין למעלה ממנה כדי לקדם מיט...
אל הספר