קלוזנר לא חשב לרגע שספרו לא יעורר כל תגובה , אבל כפי שכתב בהקדמה למהדורה השנייה , ( 1927 ) "לא עלה על דעתי , שלא רק מתנגדים יקומו לספרי , אלא גם שונאים ורודפים אותו ואת מחברו בחמת . "נקם בהקדמה למהדורה השלישית הוא מוסיף שהחרפות והגידופים שהוטחו בו הסבו לו צער וייסורים , 6 והיו להם "גם תוצאות אישיות " . "לא נעימות קלוזנר אינו מפרט מה היו אותן תוצאות אישיות , אבל סביר להניח שכוונתו שפרסום הספר והביקורת שהוטחה בו היו בין הגורמים לכך שלא התאפשר לו ללמד היסטוריה באוניברסיטה העברית , שנוסדה ארבע שנים לאחר פרסום הספר , כלומר בעיצומה של הביקורת 157 שהוטחה בו . האי נעימויות שחווה קלוזנר החלו כבר מרגע הגשת כתב היד לדפוס . קלוזנר רצה שספרו יודפס בהוצאה היוקרתית של שטיבל אלא ששטיבל היסס , ורק אחרי מאמצי שכנוע הסכים ש'הוצאת שטיבל ארץ ישראל' תדפיס את הספר ובתנאי ששם ההוצאה לא יופיע עליו . לבסוף , תוך כדי ההגהה לדפוס , התרצה המו"ל ושם ההוצאה הודפס החל מן המהדורה הראשונה . ' החשש שהפגין המו"ל הוותיק והמנוסה , שהבחין בבעייתיות של הספר , הייתה רק סימן לבאות . לאחר שכבר הודפס בערב פורים תרפ"ב 14 ) במארס ...
אל הספר