סיכום

לא כל הגרמנים ידעו במהלך מלחמת העולם השנייה על מלוא היקפם של הפשעים שחוללו הכוחות הגרמנים בפקודת המשטר הנאצי בשטחים שכבשו . ואולם חלקים לא מבוטלים בעם הגרמני חשו עוד במהלכה , כי אין היא מתנהלת כדרכן של מלחמות בעבר ; כי האס אס ואף הוורמכט נוהגים באוכלוסייה הכבושה באכזריות חסרת תקדים . הידיעות והשמועות על פשעי החיילים הגרמנים במהלך המלחמה עוררו חששות בקרב רבים כי מעשים אלה יטילו אשמה כבדה על העם הגרמני כולו . בתום המלחמה , כשהעמידו בעלות הברית את הציבור הגרמני על הפשעים המזוויעים והיקפם , היו החששות להכרה ודאית . מבין פשעי הגרמנים במלחמה , הרצח המתועש השיטתי של יהודי אירופה במחנות ההשמדה הוא שבלט בתודעה הגרמנית . בעלות הברית הבחינו היטב בין מתכנני הפשעים ומבצעיהם , הנושאים באחריות פלילית , לבין העם הגרמני בכללו . אשמתה של האומה הגרמנית נתפסה כמוסרית ופוליטית : היא החרישה נוכח הרשע ועמדה על הדם . אך בציבור הגרמני עוותה משמעות ההאשמה . היא הוצגה בהאשמה ישירה של כלל הגרמנים בביצוע הפשעים . בני הדור שהעלה את היטלר לשלטון ושירת בצבאו חשו , כמדומה , אשמה ביחס לפשעי הנאציזם . ואולם רובם התקשו ל...  אל הספר