לפני שנפרדו השמים והארץ , היה ג'אנג גואו עטלף לבן . הוא ניזון מהאוויר הדק של השמים והארץ , ומתמציות השמש והירח , ואחרי דורות הוא נהיה אדם , וחי בהרים שליד האגם המערבי בסוף המאה השביעית . היה לו פרד לבן שעליו נהג לרכוב אלפי קילומטרים ביום , ושאותו קיפל בסוף כל מסע והכניס לתיקו , וכשרצה לצאת שוב לדרך היה מתיז עליו מים מפיו , והפרד היה חוזר לצורתו הטבעית . הוא היה ידוע כבעל אוב ושמו הגיע עד לחצר הקיסר . באותם ימים , ימי הקיסר הגדול שו'אן ךזונג משושלת טאנג , גר בארמון כוהן דאו , שהיה חביב מאוד על אנשי הארמון , ושמו יה פ'א שאן . הקיסר שאל אותו מי הוא ג'אנג גראו הזקן שכולם מדברים עליו . " אני יודע " , ענה יה , "אבל אני חושש לספר לך , משום שאם אספר , אמות " . הקיסר הפציר בו והבטיח שאם אומנם ימות , הוא , הקיסר , ילך יחף וגלוי ראש להרים , ויבקש מחילה מג'אנג גואו . וכך היה . יה פתח את פיו ואמר ; "ג'אנג גואו הוא גילגולו של העטלף הלבן " . הוא נפל ארצה מת , ודמו קלח משבעת הפתחים שבראשו . הקיסר הלך יחף וגלוי ראש להרים , וביקש מחילה מג'אנג גואו לאו , וזה אמר : "האיש מדבר יותר מדי . אם לא ייענש , לא ...
אל הספר