הנהרות והנחלים והפלגים , וגם המים שבנהר השמים - הוא שביל החלב - זורמים כולם אל בור ענק בפאתי מזרח . זהו בור שאין לו תחתית , ולכן הוא לא מתמלא לעולם . חמישה הרים גדולים צפים על פניו , מאה וחמישים אלף קילומטר גובהו של כל הר , ומאה וחמישים אלף קילומטר היקפו . על ההרים צומחים עצי מרגליות רבי יופי , והציפורים ובעלי החיים לבנים כשלג , ובני האדם שחיים שם אוכלים מפרי עצי המרגליות ואינם מזדקנים ואינם מתים . פעם לא היה להרים על מה לעמוד . הם צפו על המים , עלו בגיאות וירדו בשפל , ובני האלמוות חששו שיום אחד ייסחפו מערבה ולא יהיה להם איפה לחיות . הם פנו לקיסר השמים , וזה ציווה על חמישה עשר צבים ענקיים להוציא את ראשיהם מן המים ולשאת על גבם את ההרים . הצבים עשו כדבריו וחילקו ביניהם את העבודה לשלוש משמרות , כל אחת בת שש מאות אלף שנים . בארץ הדרקונים חי ענק . יום אחד הוא הלך מזרחה , ואחרי כמה צעדים הגיע להרים של בני האלמוות . הוא זרק חכה למים ודג שישה מחצבים הגדולים , שם אותם על גבו וחזר לארצו . שניים מההרים נסחפו צפונה וטבעו בים , ואיתם מיליונים מבני האלמוות . קיסר השמים כעס מאוד על מלך הדרקונים בגלל ...
אל הספר