הסיפור של פאן גו הוא מקום טבעי לפתוח בו ספר של מיתוסים סיניים . זהו כנראה גם הסיפור הסיני היחיד על בריאת העולם ; דברים אחרים , ומוקדמים יותר , שהגיוע לידינו בנושא זה הם תיאורים מטאפיזיים , מופשטים מכדי להיחשב מיתוסים . אבל הוא לא הסיפור המוקדם ביותר על בריאת האדם . במאה השנייה לספירה , כמאה שנה לפני פאן גו , אפשר למצוא גירסה אחרת , מוכרת מאוד גם היא , ובמרכזה אלה קדומה הרבה יותר , נו' וא שמה : אחרי שהשמים והארץ נפרדו , לא היו עוד אנשים בעולם . נו' וא , אלה עם גוף של אשה וזנב של נחש , לקחה אדמה צהובה והתחילה לכייר ממנה גברים ונשים . היא עבדה קשה יומם ולילה , אבל העבודה היתה רבה ונמשכה ימים ארוכים , עד שנו' וא חששה שכוחה לא יספיק לה ליצור את כל בני האדם בדרך זו . היא לקחה אפוא חבל ומשחה אותו בבוץ הצהוב , ומטיפות הבוץ שנשרו ממנו נוצרו בני אדם . היפים והמוצלחים הם אלה שהיא כיירה בעצמה , ואילו העניים והדפוקים הם אלד , שנוצרו מהחבל והבוץ .
אל הספר