לאיש עשיר היתה בת אהובה . שמה היה טאמאיה גוזן . היה לו גם סוס אהוב בצבע אגוז , ששמו היה סנדאן קוריגה . כל יום היתה הנערה מאכילה את הסוס במו ידיה . יום אחד , נפעמת מיופיו , אמרה : " אילו היית אדם , הייתי רוצה אותך לבעל " . הסוס שמע את הדברים , והתעוררה גם בו תשוקה עזה לנערה . כה עזה היתה תשוקתו של הסוס , שלא יכול היה לא לאכול ולא לשתות . האיש העשיר קרא לידעונים לבדוק מה קרה לסוסו האהוב . הם בחנו אותו בדקדקנות , וגילו שהוא מאוהב בטאמאיה גוזן . האיש העשיר זעם , וציווה להרוג את הסוס ולפשוט את עורו . העור הושלך בצד הדרך . טאמאיה גוזן הלכה בחשאי , ונשאה תפילת אשכבה על עורו של אהובה הסוס . באותו רגע התרומם העור , נכרך סביב הנערה ונשא אותה השמימה . כאשר עפה הנערה עטופה בעור הסוס , נפל לפתע משמים גשם של חרקים שחורים ולבנים , שנחתו על עצי התות והחלו לאכול מעלוותם המוריקה . לאחר שאכלו כל צורכם , הפיק גופם חוט עדין ויפה , זה שאנחנו קוראים לו משי . האיש העשיר שהרג את הסוס נעשה לסוחר משי עתיר נכסים .
אל הספר