היה פעם נזיר בודהיסטי שחי בצפון הארץ , ושמו אנצ'ין . כל שנה ושנה היה אנצ'ין נודד למקדשי חבל קומאנו להתפלל בהם , ותמיד התגורר בביתו של קיוצוגו . לקיוצוגו היתה בת קטנה , קיוהי ^ ה שמה . קיוצוגו נהג לספר לבתו שכאשר תגדל , יישא אותה הנזיר לאשה . הילדה גדלה והיתה לנערה . היא המתינה , אך דבר לא קרה . יום אחד שאלה את הנזיר עד מתי עליה להמתין לו . הנזיר היה מופתע ונרגז . הוא היה נזיר , וכלל לא התכוון להתחתן . חייו הוקדשו לאימון רוחני , ולא היה בהם מקום להקמת משפחה . אבל הוא חש היטב במצוקתה של קיוהימה . לכן אמר לה דברים לא ברורים באשר לנישואים בעתיד , וכבר באותו לילה עזב בחשאי את ביתו של קיוצוגו . אנצ'ין ידע שהנערה תזעם כאשר תגלה שברח , ולכן מצא מקלט במקדש דוג'וג'י . ראש המנזר חיפש מקום להחביא אותו . לבסוף הוריד ארצה את פעמון המקדש הגדול , והורה לאנצ'ין התחבא מתחתיו . בבוקר התעוררה קיוהימה וגילתה שהנזיר ברח . מייד עזבה את ביתה כדי לחפשו . כשהגיעה אל הנהר היטאגאווה ירד גשם עז , והנהר עלה על גדותיו . הנערה רצה לאורך הנהר הגואה , וחיפשה מקום שבו תוכל לחצותו . כה נחושה בדעתה היתה , עד שלבסוף הפכה ל...
אל הספר