אז נשא אומאיוס את הקשת . המחזרים פרצו בצעקות וגידפו אותו עד שנפחד והניח אותה על הקרקע : אבל טלמכוס תבע ממנו במפגיע שירים את הקשת ויישא אותה , והזכיר לרועה שהוא וכל יתר הנאספים חייבים לציית לאדון הבית . לשמע התבטאותו התקיפה , שנראתה להם מגוחכת , פרצו המחזרים בצחוק . רועה החזירים ניצל את פרץ המשובה ומסר את הקשת לידי אודיסאוס . אחר כך ניגש אל אוריקליאה , ובשם טלמכוס ציווה עליה שתבריח היטב את דלתות האולם ותשגיח שהשפחות לא תצאנה מהחדרים . כשעשתה הזקנה את שליחותה , חמק גם פילויטיוס ונעל את הדלתות הפונות אל מבוא הבית , ולאחר שהידק את הבריח בחבל עבה נכנס וישב על כיסאו . אודיסאוס הפך בידיו את הקשת ובדק אותה מכל צד ; שמא בהיעדרו כירסמו תולעים את קרניה . המחזרים עקצו אותו בלגלוגיהם , אבל הוא הרים אותה בידיו והסתכל בה בסבלנות . כשנחה דעתו , אחז בה ביד בטוחה , וכמו מנגן מומחה שמותח מיתר חדש בנבלו , דרך ללא מאמץ את הקשת הגדולה . בין אצבע לאגודל הוא תפס ביתר לנסותו , וכשהרפה , השמיע היתר צליל ערב כקולה של סנונית . אימה נפלה על המחזרים ופניהם החווירו . אותו רגע הרעים זאוס משמים , וארדיסאוס , שקלט בשמח...
אל הספר