שרב יצאה הזקנה להביא מים , ולאחר שרחצה את רגליו וסכה אותן בשמן , קירב אודיסאוס את כיסאו לאש וכיסה את הצלקת בסחבותיו . פנלופה פנתה אליו ושיתפה אותו בלבטיה ו האם עליה להישאר עם בנה בבית ולהמתין לבעלה , או שמא עליה לבחור בטוב שבמחזרים ולהינשא לו , שכן בנה כבר גדל וגם הוא מעוניין שתצא מהארמון כדי שיחדלו לבזבז את רכושו . אחר כך סיפרה לו חלום שחלמה : מהמים יצאו עשרים אווזים , ולשמחתה ניקרו גרעיני חיטה לצד הבית . לפתע ירד עיט רחב כנפים ועקום צוואר , שיבר את צווארם , והשאיר את פגריהם מוטלים בחצר . כשפרצה בבכי על אווזיה , שב העיט , התיישב על אחת מקורות הגג , ובקול של אדם ניחם אותה באומרו שאין זה חלום , אלא מעשה שאכן יתרחש . משום שהאווזים הם מחזריה , והוא אינו עיט אלא בעלה ששב וימיט על כולם מוות מביש . כשסיים את דבריו היא פקחה עיניים , וראתה את אווזיה שעדיין ניקרו מאותו אבוס . אודיסאוס ענה לה שמובן החלום גלוי . בעלה בעצמו פתר אותו , ומה שאמר לה אכן יקרה בקרוב . גם פנלופה סברה שאין זה חלום שווא , אבל הוסיפה שבכל זאת לא תוכל עוד לדחות את יום נישואיה המר . היא גילתה לו שהחליטה לבחור לה חתן על ידי ת...
אל הספר