כשסיים אומאיוס את שליחותו , הוא נפרד מטלמכוס , ויצא במשעול ההררי לשוב אל מכלאות החזירים . אותה שעה היה האולם מלא חוגגים שבילו בזמרה ובמחולות . ההילולה נקטעה כשהופיע קבצן העיר . היה זה גבר גס וגרגרן שכינויו אירוס , ולמרות שהיה בעל בשר ומגודל , לא הצטיין באומץ לב . אירוס נהג לחזר על הפתחים באיתקה , וכששמע על הקבצן שהופיע בארמון , חש לגרשו . מייד עם בואו התנפל אירוס על הנוכרי בחרפות ואיים עליו באגרופיו . אודיסאוס ענה לו שיש בארמון מקום גם לשני קבצנים , שכן האלים בנדיבותם ממציאים מחיה לכולם , והציע שיחדל לאיים , שאם לא כן יגלה שגם בזיקנתו הוא מסוגל עדיין לשבר את צלעותיו . אבל אירוס שזלזל בישיש העלוב היה להוט לתגרה . על הקטטה הקולנית שפרצה בפתח עט אנטינואוס כהזדמנות להתבדר , ומייד קיבץ את המחזרים , שהקיפו בצהלה את שני הקבצנים לבושי הסחבות . אנטינואוס הציע שיערכו קרב אגרופים , ואף קבע פרס . על האש הושמו לסעודת הערב קיבות עזים דשנות ונוטפות דם ; אנטינואוס הכריז שהמנצח יוכל לבחור לו אחת מהן , ולהבא יוכל להסב עם החתנים מבלי שתינתן לקבצן אחר דריסת רגל בארמון . כשהוסכם על תנאי העימות , הפשיל אודי...
אל הספר