כאשר אסקלפיוס בנו של אפולון מת מברק שהטיח בו זאוס , הרג אפולון בחיציו את הקיקלופים , שהרי הם שחישלו עבור זאוס את הברק . כעונש גזר זאוס על בנו שיעבוד כשכיר אצל אדם בן תמותה במשך שנה . אפולון הלך אפוא לפרי שבתסאליה , אל המלך אדמטוס בן פרם , ושירת אותו כרועה . כך זכה אדמטוס , שנודע כאיש נדיב וישר , לחסדיו של אפולון . באותה שנה המליטו כל פרותיו של אדמטוס עגלים תאומים . הברכה הזאת גררה ברכה שנייה : לפליאס מלך יולקוס היתה בת יפהפייה , אלקסטיס , והוא הודיע שישיא אותה לגבר שיצליח לרתום למרכבה אריה וחזיר בר . אדמטוס חשק בה , ואפולון סייע לו ורתם למרכבתו חזיר בר ואריה . במרכבה זו דהר אדמטוס ליולקוס , וזכה באלקסטיס היפהפייה . אך בחגיגת הנישואין , כשכיבד במנחות את האלים , שכח הגבר המאושר לזבוח לארטמיס . האלה נעלבה , ובלילה , כאשר פתח את דלת חדר הכלולות , גילה אדמטוס שהחדר מלא בפקעות נחשים . היה זה אות לכך שעליו למות . גם הפעם נחלץ אפולון לעזרתו , והשקה ביין את המוירות , אלות הגורל . כטוב ליבן ביין ניאותו המוירות לפטור את אדמטוס מלמות בדמי ימיו , ובלבד שימצא מישהו שיסכים למות במקומו . אדמטוס חש לח...
אל הספר