בעניין מועד הגאולה אמר אלוהים לישעיהו שהוא מתכוון להביא אותה ללא דיחוי , אבל רק כשיגיע זמנה , וזמן זה לא ננקב . לחז"ל נודעו עניינים רבים הקשורים לגאולה , כמו למשל שביום ההוא יצמחו לצדיקים כנפי נשרים והם יעופו על פני המים , או שחמורו של המשיח יהיה חמור בן אלף גוונים , אבל דווקא סוגיית המועד , הקריטית כל כך , התערפלה יותר משהתבררה . הקץ הפך לתחום של מסתורין אלוהי נעלם . אלוהים שמר יותר ויותר נתונים לעצמו וגם למלאכים מיעט לגלות . למטה , בין החכמים , נערמו סיפורים על גבי סיפורים , סתרו זה את זה ונבללו זה בזה . היו חכמים שנודע להם שהגאולה תבוא רק כשההיסטוריה תכלה עצמה במדון וברוע ; רק ביום בו יהיו מוסדות השלטון מוסדות של הפקרות , מדון , זימה ותועבה , לא יהיו עוד שופטים ושוטרים , הגליל והבשן ייחרבו , חוכמת הסופרים תתדלדל , התורה תישכח , האמת תהפוך מיצרך נדיר , זקנים והורים ישבעו בוז , העזות והחוצפה ישגשגו ופני הדור יהיו כפני הכלב . לאחרים סופר ההיפך הגמור : שהיא תבוא רק כשהכל יהיה טוב ושפיר . כך למשל התברר מפיו של מקור מוסמך לכל הדעות - אליהו הנביא - שיום אחד התכוון כבר המשיח לבוא , אבל לא ב...
אל הספר