אחרי שיהודה מת מות גיבורים בקרב עקוב מדם מלכו אחריו אחיו ואחריהם צאצאיהם משושלת בית חשמונאי , שהרחיבה את גבולות יהודה וניסתה לקיים ממלכה סבירה בין האימפריה הםורית סלווקית מצפון , האימפריה התלמיית מצרית מדרום , האדומים והעמונים ממזרח , הענק הרומי העולה ממערב , ועוינות הפרושים מבית . לבסוף התמסרו החשמונאים ללא קרב לרומאים , שהידקו מכאן ואילך את אחיזתם על יושבי יהודה , עד שאלה מרדו בהם והביאו על עצמם חורבן גדול אף מזה הראשון . כך לפחות סברו היסטוריונים ורושמי עיתים תמימים שאינם מעורים בחשבונות אלוהיים עתיקי יומין , אבל אלה המעורים במתרחש מאחורי הפרגוד ידעו שכמו אז , בימי נבוכדנצר , גם הפעם היה זה אלוהים שמשך כל העת בחוטים . עוד לפני חורבן הבית מידי טיטוס עלה קיסר רומאי אחר על ירושלים . יום אחד נתפס נער אחד שניסה להתגנב מן העיר הנצורה על ידי אחד הסיורים הרומיים . הביאו אותו לפני הקיסר . הקיסר ביקש אולי ללמוד ממנו על הלך הרוחות בתוך העיר ובכלל על אופיים של היהודים , ולכן שאל אותו מה למד לאחרונה מרבו . הנער השיב שהוא יודע רק מקרא אחד : ונתתי נקמתי באדום בידי עמי ישראל . חשב הקיסר : הרי אין ל...
אל הספר