נבו

כשהגיעו אל הגבול בין מואב לבין כנען קרא אלוהים למשה לעלות להר נבו המשקיף על ערבות יריחו והלאה משם על כל הארץ שאליה הלכו ארבעים שנה במדבר , עד הרי הגלעד ועד הים ועד הים האחרון שבפאתי ארץ הנגב . משה עלה להר והשקיף על הארץ , והלאה מן הארץ על הזמן שהשתרע משם ואילך , על ההתנחלות בארץ , ימי הממלכה , בית המקדש וחורבנו , הגלויות , הקץ המגולה והקץ הלוט באופק הזמנים . כאן עליך למות , אמר לו אלוהים . את הארץ תראה ושמה לא תבוא . משה שתק . הוא השקיף עוד מעט על הארץ האמיתית ועל הארץ הנכספת , על מרחבי הזמן האמיתי והזמן הבדוי , ואחר כך עצם את עיניו ולא הביט עוד . כך מת משה על פי אלוהים , בהר נבו , בארץ מואב מול בית פעור . מקום קברו של משה לא נודע לאיש . הקבר הוסתר בין היתר משום שאלוהים ידע שבית המקדש עתיד להיחרב ולא רצה שישראל יבואו לקברו של משה ויבקשו שיתפלל בעדם , כי אלוהים ידע היטב שתפילתו של משה חזקה דיה כדי להביא גאולה טרם זמנה ולהפר את כל התוכנית האלוהית לסבל ולייסורים ולגלות שקיצם מי ישורנו . יש שידעו לספר שמשה כלל לא מת . הוא חזר והופיע בדורות שלאחר מכן והתאים עצמו לרוח הדור ולמאווייו . לחז"ל ...  אל הספר