כשזקן יצחק ביקש מעשיו שייצא לשדה , יצוד לו ציד ויתקין לו את המטעמים האהובים עליו כדי שיוכל לברך אותו לפני שימות . רבקה שמעה זאת והורתה ליעקב להביא לה שני גדיים כדי להכין מהם מטעמים ליצחק לפני שיחזור עשיו מהשדה . יעקב חשש מכל העניין מטעמים פרקטיים לגמרי - שיצחק יזהה את ההבדל בינו לבין עשיו ברגע שייגע בו ויחוש שהוא לא שעיר כמוהו - אבל רבקה פתרה את הבעיה ; מהגדיים הכינה מטעמים ואת עורותיהם ופרוותם כרכה על ידיו של יעקב ועל צווארו . מלבד זאת הלבישה את יעקב בכותנות העור שלבשו אדם וחווה בגן העדן - אותן כותנות שלקח עשיו מנמרוד ושנמצאו כעת באוהלו . כשבא יעקב אל יצחק עם המטעמים והזדהה בפניו כעשיו , התפלא יצחק קצת על זריזותו של עשיו והניח עליו את ידיו . הוא מישש אותו והתפלא מאוד , שכן הקול נשמע כקולו של יעקב והידיים נדמו לו כידי עשיו . לבסוף השתכנע , אכל מתבשיל הגדיים , שתה יין , סמך ידיו על יעקב והתענג על ריח גן העדן שעלה מבגדיו . הוא בירך אותו שהאדמה תיתן לו את יבולה ועמים ולאומים ישתחוו לו . אז יצא יעקב מן האוהל . עשיו דווקא התמהמה מאוד לשוב באותו יום משום שאלוהים והשטן גם יחד חברו להקשות עליו...
אל הספר