אבל הזמן חלף , אברם ושרי הזדקנו והיא לא הרתה ללדת . לאחר עשר שנות נישואין הגיעה למסקנה שהיא עקרה ושלחה את שפחתה המצרית הגר לשכב עם אברם , מתוך מחשבה שמכיוון שהגר שייכת לה הרי הילד שייוולד לאברם ממנה יהיה גם הוא כעין ילד שלה . הגר אכן שכבה עם אברם והרתה , אבל הדברים לא התנהלו כפי ששרי ראתה בעיני רוחה . היא נתקפה קנאה והחליטה שהגר פורקת עול ומתנשאת עליה . לילה אחד נכנסה לאוהל של אברם וגררה את הגר מתוך מיטתו . אברם החליט לא להתערב במריבה בין שתי הנשים והסתפק בכך ששכב איתן . הוא נתן לשרי יד חופשית בעניין והיא התחילה לרדת לחייה של הגר . בין היתר אילצה אותה לעמוד לצידה עמוסת מגבות ודליי מים בזמן שהתרחצה . חייה של הגר הפכו כה בלתי נסבלים תחת העינויים התכופים שספגה מגבירתה עד שהפילה את העובר שנשאה . בשלב זה כבר העדיפה לברוח למדבר . אבל מהלך זה לא התאים לתוכנית האלוהית ולכן נשלח אליה מלאך אחד שמצא אותה שם והורה לה לשוב אל שרי ולהמשיך להתענות תחת ידה . הוא הבטיח לה בן שיחיה במדבר על חרבו ויהיה פראי וחזק . הגר צייתה , חזרה , הרתה שוב מאברם וילדה לבסוף בן . היא קראה לו ישמעאל .
אל הספר