פעילותם של המלאכים בימי חז"ל מזכירה מאוד את פעילותם של תלמידי החכמים עצמם , אלא שהיא התקיימה למעלה . כמו חז"ל היו גם המלאכים בזמנם שקועים בלימוד ובפסיקת דינים . מלאכים ישבו בפמליא של מעלה ובבית דין של מעלה ואף השתתפו בתהליך השיפוט האלוהי . גם כינויים - פמליא של מעלה - מלמד שהיו פמליא של מלך , או של שופט עליון שמתייעץ עם בית דינו לפני פסיקותיו . אבל ההכרעה היתה בסופו של דבר דווקא בידי בית דין של מטה והמלאכים נאלצו לשחק תפקיד משני לעומת תלמידי החכמים . בכלל הפכו המלאכים אצל חז"ל לקצת חדלי אישים : משה תואר כמי שמנצח אותם , חוגי החכמים כפו עליהם את רצונם ; התורה נלקחה מהם ונמסרה לבני האדם ; נאמר שישראל קרובים יותר לאל מן המלאכים כי ישראל מקיימים מצוות והמלאכים לא ; השירה בשבח האל נאמרה קודם על ידי ישראל למטה ורק אחר כך על ידי המלאכים למעלה ; רבי עקיבא אף פקפק במידת אלוהותם ; היו גם שאמרו כי המלאכים כלל אינם רואים את הכבוד האלוהי . בקיצור - לא היה תענוג גדול להיות מלאך באותם ימים , אבל הרבה לפני כן , לפני החורבן , היה זה דווקא תענוג גדול : ריש לקיש ידע לספר שבשעה שנכנסו האויבים להיכל מצאו א...
אל הספר