42 קינה לנשמות שש מאות ריבוא קדושינו שנספו בשואת תרצ"ט - תש"ה, מאת הרב אברהם רוזנפלד, 1965

איכה תפארתנו מראשינו השלכת . איכה פניך ממנו הסתרת . איכה קצפת ולא חמלת : בלב נשבר ונדכה ביום צום ועצרה . באנו לפניך לספוד ולבכות בקינה וביללה . בזכרנו את קדושי השואה תרצ"ט—תש"ה : גאון יעקב אשר אהבת שברת . גדעת רמי הקומה והגבהים השפלת . גפננו לשמה ותאנתנו לקצפה שמת : דבקו עצמינו לעורנו ובשרנו . דכה דכית לארץ חיינו . דלפה מתוגה ואנחה נפשנו : הנאהבים והנעימים הישרים והתמימים . הטענו בקרונות ככבשים ובקרים . החם מחנק והפתחים חתומים : ותיקים יושבים על הארץ דוממים . ומה היתה חטאתם הם שואלים . ולמה נגזר הדין בלי רחמים : זכר תזכר את צעקת הענויס . זעקת היתומים הגלמודים והנעזבים . זלזול חכמים ותלמידיהם האהובים ;  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן