נפתלי הירץ ויזל ( 1805-1725 ) היה מן המשכילים המוקדמים ואחד הסופרים המרכזיים שהשפיעו על דרכה של ההשכלה בהתוויית האידיאולוגיה שלה ובעיקר במיקוד מאמציה בכיוון תיקונים בחינוך היהודי . רוב מיפעלו ההגותי היה קשור במורשת היהודית הדתית המקובלת מדורות והשקפותיו לא חרגו מן המסורת היהודית הנורמטיווית אם בפרשנותו לטקסטים המקודשים , בכתיבתו הבלשנית-פילולוגית או בהטפתו למידות ומוסר . ועם זאת , בתקמ"ב פירסם ויזל מינשר בשם דברי שלום ואמת , שדגל בתיקונים בחינוך היהודי , אשר גרם לפולמוס קשה עם הרבנים החרדיים . הם זיהו בספר כוונה לערער את יסודות היהדות החרדית - החינוך הדתי - ובמחברו אפיקורוס לכל דבר , שחצה את הגבולות ועבר למחנה המתנגד לרבנות המימסדית . שנה לאחר מכן נוסדה , כאמור , חברת 'דורשי לשון עבר' שיזמה את הוצאת כתב-העת המאסף . לגבי חבורת המשכילים היה ויזל גיבור ההשכלה , שיצא בפומבי בדרישה לתיקונים בחינוך היהודי וביטא את תחושותיהם ומאווייהם לצורך בשינוי כיוון ובמציאת דרכים חלופיות באורחותיהם ובתרבותם של יהודי זמנם . על כן פנו אליו יוזמי הירחון כדי לבקש את ברכתו , כמעין הסכמה משכילית , ואת עצותיו . ...
אל הספר