פרק ג': בדרך לקרגנדה

כ '' ו ו' נ"ז . [ 26 . 6 . 1957 ] בקרוב העבירוני ל"כנסייה" ( צרקובא השלב האחרון טרם המשלוח למחסגר . חדרנו בקומה השנייה היה גדול למדי , האצטבאות היו בנות קומתיים , ומספר האנשים היה הרבה יותר גדול משבתא הקודם . שם היה גם באאזוב , קריחלי ועוד יהודים במספר יחסי לא מצומצם . לכל אסיר הודיעו את תורו , הכול היה ברור , לא היה מה לאבד . יד המשגיחים לא הייתה קשה , אפשר היה לשכב , לשוחח , לשיר , לשחק בשחמט . מכאן ואילך יבוא מפנה ברשימותיי אלו . בעיקר עליי לספר אודות אנשים . אמנם היו גם מאורעות , וגם עליהם יסופר משהו להלן , אך בעיקר יהיה הנושא - האנשים . הנה , למשל , נזכר אני בדוצנט האוניברסיטה המוסקבאית גרינברג ( יכול היות כי שם זה וכן הבאים אחריו אינם מדוייקים . כוח זכרוני נחלש ואפשריות סטיות במובן השמות . ( יהודי בן נ"ה עד ס' . [ 60-55 ] היה מפלגתי , נפגש , כמדומה לי , עם אוגלנוב ועוד איזה אנשים חשודים במינות . בקיצור , הוא נאסר , הוא קיבל עשר או חמש עשרה שנים . היה חבר המפלגה בעל ותק גדול . עכשיו , בסוהר , התחיל נוהה לאחיו היהודים . בחיצוניותו היה גלוח למשעי , בעל כרס - אם לא מגושמת ביותר . הי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

ספרית פועלים

אוניברסיטת תל אביב. המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על-שם לאורה שוורץ-קיפ