אירית בק ההיסטוריה הדינמית של התפתחות מסדרים צופיים במערב אפריקה מקעקעת תפיסות שרווחו בהיסטוריוגרפיה המערבית לגבי בידודו של האסלאם באזור זה , ומדגישה את קשרי הגומלין המתמשכים בינו לבין כלל עולם האסלאם . השתרשותם ותפוצתם של מסדרים כגון הקאךריה והתג'אניה במערב אפריקה מהמאה השש עשרה ואילך מצביעות על כך שהתפתחות האסלאם באזור הייתה חלק מההתפתחויות התאולוגיות והמבניות בעולם האסלאם הרחב יותר . גורם נוסף המשותף לאסלאם במערב אפריקה ולכלל עולם האסלאם הוא קיומם של זרמים שראו בצופיות גורם המשמר אמונות טרום אסלאמיות ופוגע 2 ביישום האסלאם האמיתי והטהור . בהקשר האפריקני ניתן להצביע על קיומם של זרמים כאלה בעבר בעיקר בצפון היבשת , שם קיימת מסורת ארוכה של התנגדות לצופיות . במערב אפריקה , לעומת זאת , לא ניכרו זרמים משמעותיים כאלה עד לסוף התקופה הקולוניאלית ( באמצע המאה העשרים . ( במאמר זה ייבחנו יחסי הגומלין שהתפתחו במערב אפריקה בין המסדרים הצופיים לבין מתנגדיהם במהלך התקופה הפוסט קולוניאלית . בחינה זו תתמקד בניגריה ובסנגאל , שתי מדינות מערב אפריקניות המייצגות לכאורה שני קטבים ביחסים שבין הצופיות למתנגדי...
אל הספר