שקד.

— שקדים נמנו במנחה מזמרת הארץ ששלח יעקב ליוסף ( בר' מג , יא . ( בסיפור על כיטה אהרון בבמ' יז , נאמר : והנה פרח מטה אהרון לבית לוי ויוצא פרח " : rr ציץ ויגמול שקדים ( פס' כג . ( בנבואת ירמיה מוזכר מקל שקד ( א , יא , ( הבא לרמז בדרך של משחק מלים , כי ה' שוקד על דברו לעשותו ( פס' יב . ( מקל לוז , היינו מקל שקד , הוזכר בבר' ל , לז . הכתוב וינאץ השקד ( קה' יב , ה ) יש לפרשו כך : בניגוד לשקד הרדום כמת ועתיד לפרוח , הולך האדם אל בית עולמו ולא יחיה עוד ( גינזברג . ( את הכתוב על קני המנורה שהיו עשויים שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ( שמ' כה , לג ואילך , ( יש לפרש שהיו עשויים ציצים ופרחים של השקד . זיהויו של השקד n , Amygdalus communis הוא ודאי , ומוכח משמו בשפות השמיות ( אכדית : , suqdu , siqdu ובצורת הנקבה nD ; siqittu . rp . שגךתא , שגרה , ( ממסורת התרגומים ( בשבעים : ; amygdalus : V ; icapoua ת"א : שגדין ; ת"י : לוז , ( ומזיהוי השקד בלוז , שהוא שמו הארמי ( לוזא ) והערבי ( לאוז , לוז ) של השקד . בארץ ישראל גדלים בר שני מיני שקדים ופירותיהם מרים . השקד התרבותי שפירותיו מתוקים נח...  אל הספר
מוסד ביאליק