שפם.

— מבני גד שישבו בארץ הבשן עד סלכה , משנהו של יואל הראש ( דה"א ה , יב . ( מהמתיחשים בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל ( פס' יז . ( בשבעים מהדורת לגרדי , Saphan /? a , Eacpav היינו שפן . השם שפם לא נתפרש . ROTHSTEIN-HAENEL , 491 ם'  אל הספר