— עיר בקצה הצפוני של מחוז השפלה של נחלת יהודה ( יהו' טו , לו . ( אחרי נצחון דויד על גלית רדפו ישראל ויהודה את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי pyy ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון ( שמ"א יז , נב . ( לדעת כמה חוקרים אין הכוונה כאן ליישוב בשם שערים , והם מסתמכים על השבעים לשמ"א יז , נב המתרגמים : £ V XTJ 68 O > TCOV nvM > v על דרך ' השעךים . אבסביוס , הירונימוס והמקורות התלמודיים אינם מציעים שום זיהוי לשערים . נויבאואר הציע לזהות את שערים בתרעין שליד אשקלון ( תוס' אהלות יח , טו [ מהד' צוקרמאנדל , עמ' , ([ 617 אבל אין להצעה זו על מה שתסמוך . הואיל ורבות מערי יהודה שבמחוז השפלה זוהו בוודאות ניכרת , וכמה מהן אף נשתמר שמן העתיק בפי הערבים , כדאי לשקול את הצעתו של קלרמון גאנו לזהות את שערים בח'רבת סעירה ( במפות טופוגראפיות 1 : 100 , 000 ח'רבת א צירה , חורבת צירה , ( כארבעה ק"מ דרומית מזרחית לבית שמש . קונדר וקיצ'נר מצאו כי ח'רבת סעירה שוכנת על הר שלרגליו מעיין , מקום נאה ליישוב קדום . הכתוב על נפילת חללי פלשתים בדרך שערים ( שמ"א יז , נב ) מלמד רק על כיוון מנוסתם של הפלשתים , שלפני ש...
אל הספר