שמיר ושית.

— שם למיני קוצים העולים בשדות וכרמים עזובים , ומסמלים כלשונו של ישעיהו את החורבן . השמות שמיר ושית , הבאים רק בס' ישעיהו באים בו כצירוף קבוע ( ה , ו ; ז , כג , כד , כה ; ט , יז ; כז , ד . ( פעם אחת ( י , יז ) בא הלשון שית ושמיר : ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד ; ופעם אחת בא הצירוף קוץ ושמיר ( לב , יג : ( על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה . לכל הצעות הזיהוי של שמיר ושית אין סימוכים לשוניים , והם יכולים להתאים לכל מיני קוצים העולים באדמת מזרע ומטע נטושים . נ . שפירא , לשוננו יג ( תש"ד ; 55-54 , ( טור סיני , לו"ס ב , ; 378-374 א . פלדמן , צמחי התנ"ך , תל אביב תשי"ז , ; 226 , 192-190 א . כהן , לשוננו כג ( תשי"ט ; 221-219 , ( מ . זהרי , עולם הצמחים , תל אביב תשכ '' ה ; 298 , י . פליקס , עולם הצומח המקראי , רמת גן תשכ"ח , 212 Societies ) . London 1972 , 184-186 MOLDENKE , PB , 221 ; Fauna and Flora of the Bible ( United Bible 133 ; 4 , 33 ; DALMAN , AuS 2 , 321 ; CAMPBELL THOMPSON , DAB , 321 ; I . L 6 w , Aramaische Pflanzennamen , Leipzig 1881 , 382 ; idem , Flora 3 , מ'  אל הספר