מבוא

רבה ההעזה בחקירת הבלתי ידוע . אולם רבה יותר ההעזה בהטלת ספק מדוע . קספר . כאשר בשנת 1334 כיתרה הדוכסית מטירול , מרגרטה מאולטאש , את מצודת ה ^ כאיסקרוויץ שבמחוז קרינתיה , היא ידעה היטב כי המבצר , הבנוי על צוק תלול המתנשא מעל לעמק , איננו ניתן לכיבוש ישיר ולא יובס אלא רק לאחר מצור ממושך . במשך הזמן נהיה מצבם של הנצורים חמור ביותר . הספקת המזון שלהם כלתה והלכה , ונשאר OVJ רק שור אחד ושני שקי שעורה . אבל מצבה של מרגרטה היה דחוק אף הוא , אם כי מסיבות שונות לגמרי : חייליה החלו להתפרע , קץ המצור לא נראה באופק , והיו לה עניינים צבאיים דחופים גם באיזורים אחרים . בנקודה זו החליט מפקד המבצר על דרך פעולה נואשת , שנראתה לאנשיו כשטות גמורה : הוא שחט את השור האחרון ופקד למלא את בטנו בשעורה שנותרה ולהשליך את הגווייה מעבר לצוק התלול אל שדה שממול מחנה האויב . למראה אות הבוז שמלמעלה נפלה רוח הדוכסית , היא נטשה את המצור והסתלקה לה עם חייליה . מצב שונה לגמרי היה קיים במאי 1940 על גבי ספינת מכמורת בריטית בדרכה לפגישה סודית עם קצין מודיעין גרמני , מייגיר ריטר , מדתם לגדה של ד 1 גר שבתעלה האנגלית . על גבי ספי...  אל הספר