אפשר , כמובן , למצוא תקדימים לתהליכים שמצב מהפכני זה הפעיל . אף שהתוצאות של התיעוש והעיור השפיעו על הקהילות היהודיות המסורתיות מאוחר יותר מאשר על חברות ימי ביינמיות אחרות באירופה , יחידים , כגון ברוך שפינוזה באמסטרדם של המאה השבע עשרה , פרצו מתוך המסגרת החרדית זמן רב לפני כן . עלינו לזכור כי על אף ססמאות השוויון שנשאה המהפכה הצרפתית , זכויות אזרח מלאות הוענקו ליהודי אנגליה וגרמניה רק במחצית השניה של המאה התשע עשרה . ברוסיה , שם חי הריכוז הגדול ביותר של יהודי העולם , היו היהודים לאזרחים שווי זכויות רק אחרי מהפכת פברואר . 1917 ואולם עוד לפני הליברליזציה המלאה התפתחה תנועת השכלה בין יהודי גרמניה ומזרח אירופה , והתמקדה סביב דמותו הבולטת של יהודי בן עיירה שהתגורר בברלין באופן חוקי למחצה - הסופר העברי והפילוסוף הגרמני משה מנדלסון . ( 1786-1728 ) ההשכלה בספרות העברית הייתה רק צל של תנועת ההשכלה בחיים ובתרבות . תנועה זאת פעלה במקביל להתגבשות התרבות של הבורגנות הגרמנית המודרנית ( מנדלסון היה אחד הפילוסופים המייסדים שלה . ( גם תהליך הריכוזיות של הקיסרות האוסטרו הונגרית עודד את התנועה זאת , ומאוח...
אל הספר