ראינו שלדידו של ההיסטוריציסט הסוציולוגיה היא מדע תיאורטי . התחזיות המדעיות שלה חייבות להיות מבוססות על חוקים , ומאחר שאלה הן תחזיות היסטוריות , תחזיות של שינוי חברתי , הן חייבות להיות מבוססות על חוקים היסטוריים . אלא שההיסטוריציסט סבור , יחד עם זאת , כי שיטה של הכללה איננה ישימה למדע חברתי , וכי אסור לנו להניח אחידויות של חיים חברתיים התקפות בכל רחבי החלל והזמן , מפני שהן חלות בדרך כלל רק על תקופה תרבותית או היסטורית מוגדרת . המבנה של החוקים החברתיים – אם קיימים חוקים חברתיים של ממש – חייב אפוא להיות שונה במשהו מן ההכללות הרגילות המבוססות על אחידויות . חוקים חברתיים ממשיים צריכים להיות תקפים " באופן . "כללי אולם המשמעות היחידה לכך היא שהם חלים על כל ההיסטוריה האנושית , שהם תקפים בכל התקופות ולא רק בחלק מהן . אולם לא יכולות להיות אחידויות חברתיות המחזיקות מעמד מעבר לתקופות בודדות . לפיכך , החוקים האוניברסליים התקפים היחידים של החברה חייבים להיות חוקים שקושרים תקופות עוקבות . הם חייבים להיות חוקים של התפתחות היסטורית שקובעים את המעבר מתקופה אחת לאחרת . זו כוונתו של ההיסטוריציזם כאשר הוא ...
אל הספר