הפיזיקה עורכת ניסויים ; כלומר , באמצעות הפעלה של אמצעי שליטה מלאכותיים ובידוד מלאכותי היא מבטיחה את ייצורם-מחדש של תנאים דומים , וכתוצאה מכך גם את ייצורם של אפקטים מסוימים . שיטה זו מבוססת כמובן על הרעיון שבנסיבות דומות קורים דברים דומים . ההיסטוריציסט טוען ששיטה זו איננה ישימה בסוציולוגיה . יתר על כן , לא תהיה בה תועלת רבה , כך הוא טוען , אף אם אפשר היה ליישמה . שכן , הואיל ותנאים דומים מתרחשים רק בגבולותיה של תקופה יחידה , לתוצאתו של כל ניסוי תהיה חשיבות מוגבלת . יתרה מזו , בידוד מלאכותי יצמצם דווקא את הגורמים בסוציולוגיה שהם החשובים ביותר . רובינזון קרוזו והכלכלה האינדיבידואלית המבודדת שלו לעולם לא יוכלו להיות מודל בעל ערך של כלכלה שבעיותיה צומחות דווקא מן האינטראקציה הכלכלית בין יחידים ובין קבוצות . לכך מצטרפת הטענה ששום ניסוי בעל ערך ממשי איננו אפשרי . ניסויים רחבי היקף בסוציולוגיה לעולם אינם ניסויים במובן הפיזיקלי . הם אינם נערכים על מנת להשיג ידע לשמו אלא לשם הישג פוליטי . הם אינם נערכים במעבדה מבודדת מן העולם החיצון ; נכון יותר לומר שעצם ביצועם משנה את מצבה של החברה . לעולם אי-...
אל הספר