הכנסת חוקקה בתאריך 16 . 2 . 2005 את חוק יישום תוכנית ההתנתקות , התשס"ה 2005 ( להלן - חוק הפינוי . ( חוק הפינוי מורה על פינוים , על נכסיהם , של הישראלים המתגוררים ביישובים בחבל עזה ובצפון השומרון . חוקתיותו של חוק זה אושרה , לא פה אחד , בבית המשפט העליון בתאריך 2 . 9 . 6 . 2005 נקודת המוצא של בית המשפט העליון הייתה , גם במקרה זה , כבכל העתירות שהוגשו אליו בנושאים הקשורים ביהודה ובשומרון ובחבל עזה , מאז שנת , 1967 שהשטחים שנכבשו במהלך המלחמה ב , 1967 אלה שמדינת ישראל לא החילה עליהם במפורש את החוק הישראלי , יש לראות בהם כשטחים המוחזקים ב"תפיסה לוחמתית" . ( belligerent occupation ) עמדה זאת מקובלת , משום מה , על כל ממשלות ישראל מאז מלחמת ששת הימים . לגישה זאת מסכימה , לרוע המזל , כל העת גם פרקליטות המדינה , ומשזו נקודת המוצא , אין לחלוטין כל סיכוי להשיג בערכאה העליונה של המדינה היהודית החלטה שמכירה גם בזכויות הלגיטימיות של העם היהודי בארץ ישראל ; או , למצער , בחוקתיות מפעלם של מי שהתיישבו מעבר לקו 3 הירוק ברשות ובסמכות לאחר תום מלחמת ששת הימים . התיזה הלא משפטית הזאת , המבוססת על הכרעות ...
אל הספר