הקדמה להתנתקות מרצועת עזה פנים רבות . ההתנתקות הייתה מהלך מדיני אשר בוצע על ידי הצבא ( בשיתוף המשטרה , ( לפינוי גוש קטיף . עד קיץ שנת , 2005 טרם ביצוע ההתנתקות , התקיימו בתוך רצועת עזה שני סוגי שימושי קרקע ביטחוניים : האחד , הצבאי , לקיום הביטחון השוטף ; השני , ההתיישבות אשר נחזתה על ידי הממסד בהתיישבות ביטחונית . עם השלמת ההתנתקות , אלה ואלה חדלו להתקיים . הפינוי מהרצועה נעשה תוך שימוש נרחב בקרקע ובהיבט הצבאי הוא היה מהלך קצוב בזמן ותחום במרחב . לכן שימושי הקרקע הביטחוניים שנועדו לביצועו היו ארעיים . סביב הרצועה הוקם מערך שימושי קרקע ביטחוניים שרובו נשען על הגדר והמערכת העוטפת את הרצועה . מיד ובמקביל לפינוי , הוקם קו היערכות צבאית ממזרח לרצועה ובו נקבעו שימושי קרקע ביטחוניים למכביר שהם חלק מהתשתית והפריסה הקבועה של הצבא . מטרת המאמר לבחון את ההתנתקות המשתקפת בראי שימושי הקרקע הביטחוניים , אלה שנועדו לביצוע הפינוי ואלה שנדרשו למימוש היערכות צה"ל אל מול הרצועה . הטענה ביסוד המאמר הינה כי את עיצוב מערך שימושי הקרקע הביטחוניים , הארעיים והקבועים יש לנתח הן לנוכח המציאות הביטחונית שהתקיימה...
אל הספר