את הארוס הדו שיחי כינה בובר גם "הארוס , "המקיף ועליו אמר ש"רק הארוס המקיף אהבה הוא . הקפה היא ניכוחו המלא של הכפוי , של החשוק , של 'בן הזוג "' ( על המעשה החינוכי , . ( 254 מכאן שאפשר להעלות את השאלה , מה בין ארוס דו שיחי ובין אהבה דו שיחית ? הלא לא ייתכן זיהוי גמור ביניהם , כיוון שבובר הקצה דיון מיוחד לארוס ודיון אחר לאהבה , ורק באמירתו הנזכרת הפגיש ביניהם . נראה שהתשובה לשאלה שהעליתי נתונה במסתו של בובר "על המעשה : "החינוכי "האירוס הוא בחירה , בחירה מתוך משיכת הלב . ואינה כן המחנכות . מי ששרוי באירוס בורר את הנאהב" ( שם , . ( 251 המחנך , לעומת זאת , אינו פועל מתוך משיכת הלב , אלא הוא "נציבו של האל האמיתי : האל 'יוצר אור ובורא חושך' ובידי האדם לאהוב את שניהם — את האור באורתו ואת החושך צורך האור" ( שם . ( המחנך רשאי לתת לארוס שיפקוד אותו עד כמה שהוא יפקוד אותו וילהיב אותו , אולם בזמן שהוא מחנך עליו להימנע מלהישמע לו פן יחניק את "ציץ חסדו . אחד מן השניים — או שהוא [ המחנך ] נוטל על עצמו את הטראגדיה של האיש ומביא את עולת התמיד , או שאש יורדת על פועלו ומכלה אותו" ( שם . ( מבחינה זו ציין ב...
אל הספר