בספרו "אני ואתה" הציג בובר לראשונה את הבחנתו בין מישורי קיום שונים של האהבה ובין סוגים שונים שלה . אמנם , כפי שראינו , הזיקה הדו שיחית יכולה להתקיים גם בלי אהבה , ואולם האהבה יכולה להצטרף אל הזיקה הדו שיחית ולהעניק לה מלאות נוספת . תיתכן , לעומת זאת , אהבה עיוורת שאינה מתלכדת עם הממד הדו שיחי : "כל זמן שהאהבה 'עיוורת' היא , לומר : כל זמן שאינה רואה ישות בכל כולה , עדיין אין האהבה שרויה באמת באב הדיבר של הזיקה" ( אני ואתה , . ( 13 האהבה העיוורת אינה מצטרפת לזיקה הדו שיחית משום שבניגוד לה היא אינה רואה "ישות , "בכל כולה אולם כשהיא מופיעה באיכותה ההכרתית הדו שיחית היא מצטרפת לזיקה בהעניקה לה את הנופך הרגשי שצוין . ואם להסתמך על האמור ב"ליקוי האור , "האלוהי היא תופסת אז לא רק את כוליות האישיות , אלא את האישיות ברובד האידיאי הגבוה שלה . 18 והשוו דברי ר' יהושע השיל מאפטא , כפי שמובאים אצל בובר בספרו אור הגנוז : "יש שני מיני אהבה . יש אהבה המתדבקת בעצם האהוב וחוזרת תמיד אל האוהב ... ויש אהבת חברים אמיתיים , שאינה חוזרת אל האוהב , ואז אחת היא לו [ לאוהב ] אם האהוב רחוק ממנו אלף פרסאות או פרסה ...
אל הספר