ג. תמונות של שניות ושל אחדות ב"דניאל" וגלגולו ב"אני ואתה"

. 1 איחוד דיאלוגי ואיחוד בלי דיאלוג ב"דניאל" ניתן להבחין בשלושה תיאורי איחוד בין ה"אני" ובין דברים נבדלים במציאות המוחשית : תיאור התאחדות עם עץ , תיאור התאחדות עם אבן , ותיאור הקפת עץ אלון בידי אדם . השניים הראשונים צוטטו בפרק השני , כשערכתי השוואה בינם ובין תיאור שהביא סטייס בספרו "מיסטיקה ופילוסופיה" לאפיונה של המיסטיקה האקסטרוורטית . בסעיף זה אינני עוסק בשאלת המיסטיות שבהם , כיוון שבכך כבר עסקתי , אלא ביחסם לתיאורי זיקה ב"אני . "ואתה התיאור הפותח את הספר הוא תיאור הקפת עץ אלון בידי אדם . אף שבובר הוסיף פתיח זה לספרו מאוחר יותר , כשהבשילה בו כבר מחשבתו הדיאלוגית , יש , לדעתי , לראות בו סימן מובהק לרצף ההמשכי שבין ספרו "דניאל" ובין עלייתו של העיקרון הדיאלוגי : נעצתי את מקלי [ מקל ההליכה ] בגזעו של עץ אלון . חשתי בשניות מגעי עם הוויה : כאן , היכן שאחזתי במקל , ושם , היכן שהמקל נגע בקליפת העץ . אף שלמראית עין הייתי רק אצל עצמי , בכל זאת מצאתי את עצמי גם שם , היכן שניצב העץ . בזמן ההוא הופיע בעבורי הדיאלוג . משום שדיבורו של אדם , באשר הוא דיבור אמתי , דומה למקל ההוא ; כלומר , הוא מבטא פנ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה